מדע הרוח האנתרופוסופי פותח בפני האדם המודרני דרך להשקפת עולם רוחנית ואנושית חדשה. במרכזה נמצאת האישיות החופשיה והחושבת של האדם העצמאי, המסוגל להתעלות להבנה וניהול מוסרי של חייו מתוך עולם רוחני צרוף (שמואל הוגו ברגמן).
מקור השם הוא יווני-לטיני, אנתרו-אדם, סופיה-חכמה – חכמת האדם.
המעבר מתאוסופיה (חכמת האלוהות) לאנתרופוסופיה מבטא את חשיבות היוזמה והאחריות שאליה נדרש האדם בדרך זו.
טיפוח ופיתוח היכולת לחוות את הקשר בין האדם (המיקרו) לעולם (המקרו) מתוך הכוחות שקיימים בתוכו, תוך דגש על עצמאות וחירות רוחנית מלאה כתנאי להתפתחות בריאה.
מדע הרוח, האנתרופוסופיה, נוסד על-ידי רודולף שטיינר, הוגה דעות שנולד ב-1861 בקארלייביץ שבאוסטריה. שטיינר למד מדעי הטבע, מתמטיקה ופילוסופיה בוינה. אחרי שסיים את לימודיו חקר את כתביו של יוהאן וולפגנג גתה במדעי הטבע. במיוחד התעניין שטיינר בחיפושיו של גתה אחר אידיאות הפועלות מאחורי הטבע הנראה לעין. שטיינר עבר לווימר, העיר שבה פעל גתה רוב חייו, וכתב שם את ספרו "הפילוסופיה של החירות", שיצא לאור ב-1894. טענתו העיקרית בספר זה היתה כי העולם החושי הוא עולם רוחני שאינו סגור בפנינו.
בגיל 40 הצטרף שטיינר אל החברה התיאוסופית. הוא נאבק דרך מגמות בחברה התאוסופית שחיפשו השראה בעולם חלומי תת מודע והתרחקו מהבהירות והצלילות של המתודה המדעית. שטיינר עזב את החברה התיאוסופית ב 1913 וייסד את החברה האנתרופוסופית שמרכזה בדורנאך, ליד באזל שבשוויץ. שטיינר הגדיר את האנתרופוסופיה כ "שביל של דעת, המיועד להדריך את הרוחי שבאדם לקראת הרוחי שבעולם".
ב-12 השנים האחרונות לחייו חי שטיינר באינטנסיביות רבה: נשא הרצאות בכל אירופה, חיבר ספרים רבים, העביר קורסים לאמנויות, לרופאים, לחקלאים ולמחנכים.
הוא נפטר ב-1925 בדורנך, שוויץ.
המוסדות הראשונים שהוקמו בישראל בהשראת האנתרופוסופיה בתחילת שנות ה–70 היו בתחום החינוך המיוחד. בתחילת שנות ה-80 קם קיבוץ הרדוף בגליל וכפר-רפאל ליד באר שבע. גני ילדים ראשונים הוקמו באותה תקופה ומאוחר יותר גם בתי-ספר ויוזמות אחרות בתחומי הרפואה החקלאות, האומנות והתרפיות.